קובי אוז "מזמורי נבוכים",קפה ביאליק,תל אביב 21/01/10
עוד לפני שההופעה התחילה, ניתן היה להרגיש אווירה. קפה ביאליק עמוס עד אפס מקום דתיים, חילוניים, צעירים, מבוגרים מזרחיים ואשכנזים. על השולחנות יין אדום גר עם ערק וסיידר חם עם ג'ימסון רבץ – קהל ישראלי הטרוגני עם דבר אחד משותף, כולם באו לשמוע את קובי אוז.
וכמו הקהל כך גם ההופעה, רבי יהודה הלוי ולהקת טיפקס, תל אביב ושדרות, אמונה וספקנות, צחוק ועצב כולם מרכיבים את עולמו של אוז ובאים לידי ביטוי בהופעה בעזרת טונות של כישרון שיש לאדם הקטן גדול הזה.
החזרה לחיפוש במקורות וההתקרבות ליהדות מורגשת בשנים האחרונות אצל אמנים רבים (מאיר בנאי – "שמע קולי", אתי אנקרי – "שירי יהודה הלוי", דוד ד'אור – "שירת רבים" , אהוד בנאי – "שיר חדש ועוד) אולי זאת ההתעסקות האינסופית של "אני במרכז" שנמאסה עליהם, אולי זה הסיפוק המיידי שמאחורי רוב הטקסטים של השירים של ימינו, שהחזירו את האמנים אחורה ואולי זאת סיבה אחרת... מה שבטוח שגל היהדות הזה נותן לנו הזדמנות לקבל קצת עומק וערך מוסף בימי הפריים טיים. בניגוד לאמנים שהוזכרו שלקחו את הטקסטים כמו שהם, אוז מגדיר את שיריו כ"שירים עם דגש יהודי בעיבוד ייחודי" ואולי כך הוא נמנע מהגדרות.
בשיר המצוין ""אלוהי" קולו של הסב ניסים מזיקה ז"ל והפנייה הכמעט נאיבית לאלוהים שיעביר לסב מסר פסימי "תגיד לו שהמתינות הספרדית שבה הוא דגל התחלפה בקנאות, קיצוניות" נוגעת ללב, אבל גם כאן (כמו בכל ההופעה) אוז משאיר בהמשך מקום לאופטימיות "תראה לאט לאט אנשים יוצאים מהמתח ורוצים בסך הכול להיות ביחד".
בין השירים דואג אוז לשזור את ההופעה בסיפורים צבעוניים, מרגשים ומשעשעים מעולם שדרות ומעולם תל אביב ולתבל בשירים נוסטלגים מימיי טיפקס.
"מזמורי נבוכים" של קובי אוז "כפרה עליו" היא הופעה נפלאה שכל משפט שלא אבחר לסיים איתו יצא קלישאתי עד כדי מבוכה. אבל אם לו מותר להיות נבוך, אז גם לי מותר: מדובר באחת ההופעות הטובות של השנה .
חשוב לציין את אוז מלווים בהופעה שלושה נגנים מצוינים – אדם מדר (מנדולינה, כינור, חליל,וחצוצרה), רועי צעדי (גיטרה וקולות) וג'וני קורן (פסנתר ואקורדיון).